top of page
אחד הדברים המאתגרים במחלה כרונית היא התווית שאתה מתחיל לשאת, במיוחד שהפרוגנוזה היא כרונית. במיוחד אם היא מופנמת פנימה והופכת להיות חלק מההגדרה האישית. התמודדות עם מחלה כרונית מצריכה לרוב התארגנות מחודשת בהרבה רבדים בחיים. זה יכול להתבטא בצורך בתמיכה פיזית או רגשית גדולה יותר מהסביבה, בשינוי תזונתי , בשינויים בגוף או בנפש שחלים פתאום.
הגוף מחזיק את סיפור החיים שלנו. ידוע ומוכח שרגשות וחוויות שלא עובדו הגוף מאחסן. אני מאמינה שגוף-נפש אחד הם. כשהגוף חולה זה דורש מאיתנו פעמים רבות לעצור ולהקשיב פנימה ולבנות דיאלוג מחודש עם הגוף. דיאלוג כזה מאפשר לדברים חדשים להתגלות, ולהתחיל לחיות ממקום שלם ומחובר יותר.
bottom of page